25 בספטמבר, סן דייגו
אז סן דייגו היא העיר השישית בגודלה בארה"ב והשנייה בגודלה בקליפורניה, עם אוכלוסייה של למעלה ממיליון אנשים. הוא נקרא מגרש משחקים ענק לילדים ולמבוגרים כאחד, ולכן נחשב למקום אידיאלי לחופשה. יש לו אקלים מצוין עם ימים חמימים ושטופי שמש כאשר הבריזה הפסיפית מפזרת את החום. גשמים הם נדירים, כפור לעולם לא קורה. והכי חשוב, יש מגוון עצום של אטרקציות שונות ומראות מעניינים, ורבים מהם ייחודיים.
התחלנו את היום בדבר הכי מעניין - פארק המים SeaWord. זה נקרא גם אנלוג המים של דיסנילנד.
SeaWord נפתח בשעה 10:00 ולפני זמן זה יש לנו זמן לעצור ליד המשרד האמריקאי של איגוד הרכב AAA. קיבלנו כרטיס חבר AAA יחד עם רישיון נהיגה בינלאומי. דרך אגב, דבר מאוד שימושי. עם הכרטיס הזה, קיבלנו סט שלם של מפות דרכים יפות של קליפורניה לגמרי בחינם.
כבר בשעה 10:00 היינו בקופות SeaWord ולאחר ששילמנו 65$ עבור כל אחד משלושת הכרטיסים וקיבלנו מפה מאוירת של הפארק ולוח הזמנים של האטרקציות, התחלנו תחשוב איך נוכל לאמץ את העצום, כי השטח של הפארק הוא עצום (משהו בערך 55 הקטרים), ומספר האטרקציות - כמה עשרות.
עשינו את זה בפשטות: בשעה 12.30 מתחילה התכנית המעניינת ביותר שאמו - מופע הלוויתן הרוצח, והשאר - מה שיש לנו זמן - אנחנו צופים לפני ואחרי התכנית הזו.
ראשית עברנו לביתן Wild Artic Interaction. תור הגון כבר הסתדר כאן, אבל אחרי כמה דקות אנחנו נכנסים לאולם קטן.
כאן אנו עומדים בפני ארגון טיפוסי של אטרקציות אמריקאיות.
באולם, נקודות (לפעמים כוכבים) מצוירות בבירור על הרצפה, המנהל מעודד את המבקרים לקחת (לעמוד על) נקודות חינם. כאשר כל הנקודות או רובן תפוסות, נפתחות דלתות רבות שכל אחת מהן ממוקמת מול שורת נקודות מסוימת. המבקרים נכנסים לאולם המרכזי ומתיישבים בשורה כאשר מספר המושבים שווה בדיוק למספר הנקודות הללו. כמו שאומרים, פשוט, בלי רעש ואבק!
האטרקציה עצמה מרשימה מאוד! אתה קשור לכיסא, כאילו במטוס, כאילו בתא הטייס של מסוק. לפניכם מסך פנורמי ענק.
הפקודה ברדיו: חגור את חגורות הבטיחות והתכונן להמראה. נשמעת שאגה שורקת אופיינית של להבי מסוק מסתובבים, המושב שלך וכל מה שמסביבך מתחיל לרטוט ובתוך רגע אתה ממש עוצר נשימה מתחושת הטיסה. כאן המסוק ממריא בחדות וממהר על פני המרחבים המושלגים האינסופיים של הארקטי. הנה להקת דובי קוטב. והנה אתה טס מעל התחנה הארקטית והאנשים למטה מניפים לך את הידיים. פתאום המסוק שלך צונח למטה, פגע! ואתה נישא לאורך המדרון הקפוא. עוד להיט! המסוק פורץ דרך הקרח ו... הופך לצוללת ואתה מתבונן בממלכה התת-ימית (תת-קרח). שוב, זינוק מהיר כלפי מעלה והמסוק פורץ משבי הקרח. עוד כמה עיגולים מעל גבנון הקרח ואנחנו הולכים לנחות.
אנחנו עוזבים את ה"מסוק" ומוצאים את עצמנו במסדרונות הקרח של התחנה המדעית הארקטית, בכל מקום יש מתלים עם ציוד ומכשירים שונים למחקר וחיים בקרח של הארקטי.
אנחנו יורדים במסדרון ופתאום אנחנו נתקלים בלווייתן לבן ענק - לוויתן בלוגה, חותך את חור הקרח שמאחורי הזכוכית.
והנה דוב הקוטב. גם הוא, מאחורי הזכוכית, קרוב מאוד. ואז עוד אחד, מתעסק בקופסה, שבה, כנראה, משהו אכיל.
צא מ-Wild Artic Interaction ולך לביתן מפגש פינגווין הבא, עמוד על מחיצת זכוכית הנמתחת לאורך שביל זכוכית. בצד השני של הזכוכית יש פיסה מהקוטב הצפוני וטירון פינגווינים, ואתה, כמו בסרט מצויר, צופה בתמונות מהחיים שלהם. הנה אבא פינגווין גדול, אמא פינגווין שמנמן מדשדשת לידו. ושם הפינגווינים הקטנים והשובבים פורשים כנפיים וצופפים למים.
אבל זה הזמן לעבור ל-Show Shamu. זה בצד השני של הפארק. לאורך הדרך, יש לנו זמן להתפעל מפלמינגו ורודים, אריות ים ודולפינים.
והנה אצטדיון שאמו העגול. יש עוד חצי שעה לפני ההופעה, אבל אנחנו צריכים להספיק לתפוס מקומות טובים וגבוהים יותר. מול הכניסה יש מגן עם אזהרה שבשש השורות הראשונות יש סבירות גבוהה ליפול מתחת להתזות או אפילו מיניטסונאמי של הלווייתנים הקטלן ששיחקו.
הרשו לי לתת לכם התייחסות אנציקלופדית קצרה על היצור הייחודי הזה. אז, לוויתן קטלן (כלומר לוויתן קטלן, מכיוון שלויתן קטלן הוא זן של סנונית) הוא יונק מימי ממשפחת הדולפינים. הלוויתן הקטלן קיבל את שמו האנגלי killer whale בגלל המוניטין שלו כטורף מסוכן. לווייתנים קטלניים נבדלים מדולפינים אחרים בצבע שחור ולבן מנוגד: הגב והצדדים שחורים, הגרון לבן ויש פס אורך לבן על הבטן. ממדי הלווייתנים הקטלניים מרשימים: זכרים - אורך 9-10 מטר, משקל - עד 7.5 טון, נקבות - אורך עד 7 מטר, משקל - עד 4 טון. אגב, אחרי הטיול צפיתי בתוכנית בטלוויזיה, שבה נקרא המשקל המדויק של לוויתן קטלן אחד מהשואו שאמו - 3865 ק"ג.
5 לווייתנים קטלנים ו-5 מאמנים משתתפים במופע, כולל. 2 בנות, כל מאמן עובד עם לוויתן קטלן אחד. המוטו הוא להאמין. אמון. צור (תאמין, בטח, צור). משך - 25 דקות. במהלך המופע שועטים לווייתנים קטלניים סביב הבריכה הענקית עם דפנות הזכוכית במהירות עצומה - 30 ק"מ לשעה. לפעמים עם מאמן על הגב או על האף. הם מסתובבים סביב הציר שלהם, והמאמן, עומד על גבו, רץ במקום. קפיצות אנכיות מהמים מרשימות - הגוף הענק בשחור-לבן של הלוויתן הקטלן עוזב לחלוטין את המים, קופא לרגע ובעזרת מזרקה של נתזים עוצמתיים, שוב נכנס מתחת למים. אפקט מיוחד הוא קפיצה עם מאמן שאו מחבק את אפו של הלוויתן הקטלן, או - זו אווירובטיקה! - עומד על זה. קפיצות מסונכרנות של כמה לווייתנים קטלן מרהיבות מאוד. זה יפה כשלוויתן קטלן נזרק על הרציף ומסתובב סביב צירו עם זנב בעל שני להבים כפוף כלפי מעלה. הטריקים המלוכלכים הקטנים של לווייתנים קטלנים נלקחים בעליזות רבה: עם הזנב החזק שלהם הם מתחילים להתיז מים לתוך הקהל. בכל התרגילים הללו, הקוהרנטיות והאמון ההדדי בין מאמנים ובעלי חיים בולטים. בסוף המופע, לווייתנים קטלניים מוחאים כפיים לקהל בסנפירים.
ביציאה מ-Shamu Statium, חשבנו שכבר ראינו את הדבר הכי מעניין ב- SeaWord, והחלטנו ללכת ל-Balboa Park.
פארק זה עמוס באטרקציות תרבותיות יותר מאשר בכל מקום אחר בקליפורניה. בנוסף לגן החיות המפורסם בעולם, ישנם כ-20 מוזיאונים בלבד, כמו גם שוק אומנויות ואומנות. לא הלכנו לגן החיות - זה מספיק לנו היום. רצינו לקחת פסק זמן מההמולה. המקום האידיאלי לכך הוא גן הידידות היפני - גן הידידות היפני. הלכנו בשבילים המפותלים בצל וקריר, נחנו בבית תה.
התחלנו להחליט לאן להמשיך הלאה. בהתחלה הם יצאו לראות מוזיאון, ואז הם התייצבו בשורה. אבל אז החלטנו לראות עוד משהו מעניין מהמתוכנן, ושוב הצצה במפה של סן דייגו, התקדמנו לעבר חצי האי קורונדו.
קורונדו הוא כמעט אי והוא מחובר ליבשת ברצועת חול ארוכה וצרה הנקראת גדיל הכסף. עד 1969, הדרך היחידה להגיע לכאן הייתה במעבורת או נסיעה ארוכה ברכב. אבל לאחר בניית גשר סן-דייגו קורונדו - ממרכז העיר תוכלו להגיע לכאן תוך דקות ספורות. אז לא נכשלנו לנסוע לאורך המבנה ההנדסי הייחודי הזה באורך 3.5 ק"מ, שמתעקל בגובה של יותר מ-60 מ' ועושה סיבוב של כמעט 90 מעלות מעל מפרץ סן דייגו.
לקורונדו יש אווירה של עידן אחר, זה נראה כמו כפר מהאגדות.
האטרקציה המרכזית היא מלון דל קורונדו, אחד המלונות המפורסמים בעולם, שנבנה בשנת 1888. זהו אחת הדוגמאות ה"חיות" הבודדות לארכיטקטורת עץ ויקטוריאנית אמריקאית. בנוסף, זה היה אחד המלונות הראשונים בעולם עם תאורה חשמלית. תומס אדיסון עצמו פיקח באופן אישי על התקנת החיווט החשמלי.
סלבריטאים רבים נשארו כאן, כולל. 16 נשיאים אמריקאים, כולל ברק אובמה הנוכחי. בשנת 1977 הפך המלון לנקודת ציון היסטורית לאומית.
נתח משמעותי בפופולריות של המלון זכה גם לעובדה שהוא שימש כתפאורה לכמה עשרות סרטים של אולפני קולנוע הוליוודיים. הסרט המפורסם ביותר "Some like it hot (Some prefer it hot)" עם מרילין מונרו האגדית, טוני קרטיס וג'ק למון בתפקידים הראשיים. בקופות הרוסיות, הסרט הזה נקרא "רק בנות בג'אז".
אז זיהינו את המלון מרחוק לפי קווי המתאר האופייניים לבניין הראשי - מעין מגדל בצורת חרוט אדום ולבן, שזכור בדיוק מהסרט "רק בנות בג'אז" . היה מאוד מעניין להסתובב במלון, להיזכר בסצנות מהסרט ולנסות אותן, כביכול, על הקרקע.
בסוף היום הזה, ביקרנו במקום נפלא נוסף - לה ג'ולה. באוזן שמענו שלוש גרסאות של הגיית השם הזה - La Jola, La Jolla, לרוב (באופן הספרדי) - La Hoya.
כדי להגיע לכאן מקורונדו, היינו צריכים לנסוע בכביש מהיר, לחצות את כל סן דייגו ולצאת לפאתי הצפוניים שלה, אבל עם הזמן זה לקח לא יותר מ-20 דקות.
לה ג'ולה הוא מקום מקסים המפורסם בזכות הגדות התלולות והציוריות שלו עם חופים אידיליים. אחד החופים, המשתרע ברצועה צרה לאורך שדרות החוף, פופולרי מאוד בקרב צוללנים בעומק הים. יש הרבה מערות מתחת למים.
אנחנו לא צוללנים, אבל התבוננו בעניין בקבוצה גדולה של צוללנים בעומק הים לובשים חליפות מיוחדות ויורדות מתחת למים במשך זמן רב.
היה מעניין גם לשוטט ברחובות המפותלים שאינם מתאימים לטופוגרפיה הרגילה דמוית לוח השחמט האמריקאית שכבר הבחנו במרכזה של סן דייגו.
אז ביום אחד ראינו די הרבה בסן דייגו, אבל מעט מאוד בהשוואה למה שאפשר לראות. בוא נשאיר את זה לפעם הבאה.
לוס אנג'לס מחכה לנו מחר.